
באחד הרחובות הראשיים שבעיר העתיקה בבאר שבע שוכן בניין משרדים בו משרד צנוע. מכונת קפה, שלושה שולחנות ועציץ. שם פגשתי את אריק ברזק ואיגור זבגלסקי. אריק ואיגור הם צמד שכאילו נועדו אחד לשני–הם משלימים את המשפטים אחד של השני, יש להם הומור פנימי משלהם והרבה הערכה הדדית. כנראה שזה המתכון לעסק מוצלח. משום שאל תתנו לחדר הצנוע להטעות אתכם–כבר משיחה קצרה עם אריק ואיגור מתברר שלמידות הצנועות של החדר מתלווים חזון, אנרגיה וחוש יזמי שפורצים גבולות ומציבים מטרות הרבה מעבר לחדר הקטן, ומגיעים עד מעבר לאופק. אריק ואיגור הקימו יחד חברה שנקראת ROI Escalator העוסקת בפרסום דיגיטלי. חברת פרסום בבאר שבע? איגור ואריק סבורים שכלל לא מדובר באוקסימורון. באנו לבדוק איך העניין הזה עובד.
אז אריק, תספר לי קצת על החברה שהקמת
עשיתי קורס שיווק ופרסום באינטרנט ב”בצפר” שבתל אביב, אבל תוך כדי כבר עבדתי בתחום השיווק במשרד פרסום בתל אביב. הייתי נוסע כל יום ברכבת במשך כשנה וחצי עד שנמאס לי ומתוך המיאוס של לנסוע למרכז החלטתי לפתוח משהו משלי.
ואיגור, איך אתה הגעת לעסוק בתחום הפרסום הדיגיטלי?
בשש השנים האחרונות הקמתי והובלתי את יחידת שיווק הדיגיטל באוניברסיטת בן גוריון כשהדיגיטל עוד היה ממש בחיתוליו. גייסתי צוות ועבדתי ממש חזק על לבנות מתודולוגיות ושיטות עבודה. עד עכשיו בן גוריון היא האוניברסיטה המובילה בתחום בארץ. זה הוכיח את עצמו. התחלנו עם תקציב של כמה אלפי שקלים לשנה ב-2009 וכרגע מדובר בתקציב מאוד מאוד נכבד של האוניברסיטה. אחד הדברים שנזקף לזכותי הוא שבזכות סדנאות הצלחתי לשנות את צורת החשיבה של האוניברסיטה לגבי פרסום. הפרסום של האוניברסיטה הפך חדש ויעיל. אני גם יועץ בתחום המסחר האלקטרוני במשרד הכלכלה.
ואיך העבודה כעצמאיים?
העבודה כעצמאי היא לא פשוטה. היו לנו לילות לבנים באופן קבוע–עובדים עד חמש-שש בבוקר ואז כבר מתחיל יום חדש – אז פשוט ממשיכים. אנחנו מחוייבים לזה עד הסוף. לעצמאים יש סיכון גדול אבל הצמיחה היא ללא גבולות.

“מכוונים לליגה של הגדולים”
עובדים כל כך קשה, זה משתלם?
בהחלט. החברה בצמיחה. כרגע אנחנו במעבר בין שלבים–החודש הזה אנחנו עוברים מ”Hot Lead” שהיא חברה שאריק הקים, לחברה שהולכת להיקרא ROI Escalator–זה המותג שבנינו יחד, זה שילוב הכוחות של שנינו. המטרה שלנו היא ליצור סוכנות פרסום שיכולה לענות על כל צורך פירסומי. אנחנו רוצים להגיע לרמה הגבוהה ביותר של סוכנות שנותנת פיתרון שותף להכל מבפנים. אנחנו מכוונים לליגה של הגדולים. יש בעולם הזה דגים גדולים שאוכלים את הדגים הקטנים יותר, ואנחנו רוצים להיות דג יותר גדול ורציני.
רוב משרדי הפרסום נמצאים במרכז—למה דווקא באר שבע?
בהחלט לא במקרה–יש לנו חזון, או אידיאל. שנינו במקור מערים לא מרכזיות—אריק מבאר שבע במקור, ואיגור גדל בצפון אבל מאוד מחובר למקום. שנינו מאוד אוהבים את הנגב והדרום. אבל אנחנו גם מודעים לקשיים שיש כאן. יש תחומים בשוק העבודה שלא קיימים כאן כרגע. אנחנו רואים ויודעים שיש בדרום משאב אנושי יקר וטוב. יש כאן הרבה אנשים אינטיליגנטיים ואנשים שעובדים בתחום אבל הם עושים את זה לרוב במרכז. אנחנו רוצים לאפשר הזדמנות לתושבים המקומיים להשתלב בתחום מבלי לנסוע למרכז כי שם כבר יש מספיק תעסוקה. לשם כך החלטנו לקיים קורסי הכשרה. זה מודל שכולם יוצאים ממנו מרוצים–אנחנו ניתן הכשרה בתחום שלאנשים מהדרום הגישה אליו היא מוגבלת כרגע, ובתמורה אנחנו נוכל להעסיק את אותם אנשים או לפחות ניתן להם כלים להיות עצמאיים.
קאץ’ 22—משרה רק ל”בעלי ניסיון בתחום”
הרעיון של להכשיר עובדים הוא רעיון שהצמד התבשל איתו כמה שנים. הם מסבירים שיש כאן מצב של ביצה ותרנגולת—המעסיקים מעסיקים רק אנשים עם ניסיון. יש מחסור מאותה סיבה, ולא מאפשרים לאנשים בלי ניסיון לעבוד. במקביל יש הרבה אנשים איכותיים שהיו יכולים לעבוד בתחום, אבל אין להם את הניסיון אז לא מעסיקים אותם.
“אנחנו רוצים להוות סוג של גשר ולאפשר לאנשים לרכוש את הניסיון כדי שיוכלו להגיע למשרות המוצעות באיזור או לעבוד כפרילנסרים. אנחנו רוצים להראות לאנשים שיש כאן בנגב הזדמנות, ולא צריך לנסוע לשום מקום”.

מה כוללת ההכשרה שאתם מספקים?
תוכנית ההכשרה שלנו תימשך חודשיים ותמנה 16 מפגשים. הקורס יהיה בשני מוקדים—באר שבע וערד. יצא לנו לחבור בערד למרכז הצעירים שזה גוף שהיתה לנו שפה משותפת וראינו עין בעין את הנושא של לתת לאנשים בדרום את האופציה לעבוד מהבית. יש שוק בארץ של פרילנסרים ולקוחות שמחפשים אחד את השני. אחד הדגשים הכי חזקים זה הנושא של להסביר לאנשים איך לגייס לעצמם עבודה ולקוחות ואיך לתמחר את עצמך נכון.
מה אתם צופים לעתיד?
היעד שלנו לעתיד הוא בעיקר צמיחה ויציבות. אנחנו מקווים שהתחום יתפתח בדרום—בגלל שעיקר העבודה שלנו היא עם חברות בינלאומיות, התחרות שלנו היא לא בעסקים מקומיים—שיפתחו עוד עשרה משרדים כאלה לידינו ואנחנו נשמח.
בחוץ התחיל לרדת גשם, ואני יצאתי מבניין המשרדים הקטן חזרה לרכב. כל תחילת חורף מבשרת התחלה חדשה. התבוננתי בשלטים שעיטרו את שאר דלתות המשרדים בבניין—איגור ואריק צודקים, אין שם עוד חברת שיווק. אבל אולי פעם הבאה שאחזור לבקר, וכתוצאה מקורס ההכשרה של הצמד האנרגטי, יצוצו עוד כמה שלטי משרדי פרסום בדרך להגשמת החזון של השניים.
(כתבה: מיכל סלוסברג)