המטופלים שלה בסורוקה לא יודעים זאת, אבל האחות ענבל אדרי היא נווטת של מכוניות מירוץ שאף זכתה באליפות עולם. מה רבה האירוניה כשאנו מגלים שיד הגורל זימנה לענבל בעל שהוא פקח. אמנם לא פקח של משטרת התנועה אלא של רשות שמורות הטבע, אבל בכל זאת: פקח. אז מה גרם לזוג הנמרץ הזה לעבור לגור דווקא בשדה בוקר בלב המדבר?
בניגוד לסדרת הסרטים המצליחה ענבל אולי מהירה אבל בטח לא עצבנית. על כוס תה עם צמחים טריים וריחניים מהגינה שלהם, כשרוח ערב קרירה מפזרת ענני אבק מחוץ לקראווילה, מספרים לי נמרוד בן אהרון (40) וענבל אדרי (38) על ביתם שבמדבר.
מאחורי ההכוונה ‘עד סוף השכונה, פנו שמאלה בשביל העפר והבית האחרון, זה אנחנו’ עומד נוף מפעים של בקעת צין שתחילתו אי שם וסופו מעבר לאופק. בסלון מתרוצץ מתן, בנם של הזוג שנמצא אצלם במסגרת אומנה, בכוונה להמשיך איתו תהליך עד אימוץ מלא. הוא תזזיתי ומקסים, עם חיתול בד ביד אחת ורכב צעצוע ביד השנייה, מחייך מבעד למוצץ. הם מספרים בגילוי לב מרגש על ההחלטה להיות משפחה אומנת, על ילדים שגורלם לא שפר עליהם ועל השליחות הקטנה שהם חשים שהם יכולים לממש ביצירת עולם טוב לאותם ילדים. בין ערימות הצעצועים, שכמובן רובם על גלגלים וניכר שענבל נהנית מהם לא פחות ממתן, ניכרת אווירה של שקט מדברי פשוט ומשוחרר.
אנגליה פינת מצפה רמון
ענבל ואהרון נמצאים כבר שבע שנים ביחד. הם הכירו כשנמרוד חי במצפה רמון ועבד בקדנציה הראשונה, כמו שהם מכנים אותה, ברט”ג (רשות שמורות הטבע והגנים). היא בדיוק חזרה משבע שנים באנגליה, שם היתה נווטת במירוצי מכוניות מקצועיים, עד שהגיעה לשיא כשזכתה באליפות העולם בקטגוריית הרכב שלה.
מצפה רמון, אנגליה. איך זה בדיוק מתחבר?
ענבל: בשנה האחרונה שלי באנגליה נרשמתי ללימודי סיעוד, והחלטתי שאני חוזרת לישראל. פה למדתי באוניברסיטה והשלמתי את מה שהיה לי חסר, ובין לבין הכרתי את נמרוד.
נמרוד: אני גרתי במצפה רמון בזכות העבודה, אבל אני בנגב בעצם מגיל 14, כשהגעתי הנה ללמוד בתיכון לחינוך סביבתי. הייתי ילד שאסף נחשים בשדות, והמחנכת שלי המליצה לי לעבור לתיכון הזה כדי שיהיה לי יותר מעניין ביומיום. אחרי שענבל ואני הכרנו, התחלתי ללמוד אקולוגיה לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון, בשלוחה שבמדרשה, ועברנו לשם. חיינו שם כמעט חמש שנים ולפני שנתיים הגענו לקיבוץ.
מה זה אומר פקח של שמורות הטבע? אתה עוצר ירבועים על מהירות מופרזת?
לא ממש. כל יום שלי נראה אחרת. עקרונית, פקח עוסק בשמירת טבע בהקשר של ציד בלתי חוקי, שמירת נוף ומינים מוגנים, הוצאה לפועל של מחקרים אקולוגיים וקשר עם מטיילים, מפעלים ורשויות. עכשיו, כשמתן הוא חלק מהחיים שלנו, זה אתגר משותף לענבל ולי לנהל את סדר היום.
ענבל, לאן את מנווטת בימים אלה?
ניווט בין שדה בוקר, באר שבע ופתח תקווה.
פתח תקווה?
כן. אני עובדת כאחות בסורוקה אך לומדת במקביל בבילינסון את תת-ההתמחות בטיפול נמרץ ילדים. כמו שנמרוד אמר, אנחנו חייבים להיות מאוד מסונכרנים ביומיום שלנו, ולפעמים יהיו מצבים שאראה אותו רק כשהוא מתעורר כי כשאני חוזרת מהעבודה או הלימודים הוא כבר ישן. מצד שני, לפעמים אני נמצאת בבית במהלך היום ואז יש לנו זמן משמעותי ביחד.
צילום: נמרוד בן אהרון
“פשוט לא יכול להתרחק מהנוף של שדה בוקר”
ככאלה שנהנים מעיסוקים תזזיתיים במיוחד, מה אתם מוצאים בקיבוץ הרגוע הזה?
נמרוד: גרנו שנים במעונות הסטודנטים במדרשת בן גוריון, וכשהגיע זמננו לעזוב, רצינו להישאר באיזור. מבחינתי לא יכולתי להתרחק מהנוף של שדה בוקר, מהעובדה שאני מכיר בו כל אבן. אני פה יותר זמן מאשר הייתי בכל איזור אחר בעולם. מעבר לזה, אני מנהל היום את יחידת החילוץ הר הנגב, ומרכז העבודה שלנו נמצא כאן – כוח המתנדבים, מחסני הציוד. אני רוצה ואוהב להישאר פה בסביבה.
ענבל: אני מאוד אוהבת את האווירה של הקיבוץ, את השקט. השכנים שלנו אחלה, ויש תחושת ביחד. הילדים באים והולכים מבית לבית, משחקים יחד בחוץ, ותמיד יש עם מי לשתות קפה בשעת ערב נעימה. יותר מזה, כשאנחנו מארחים חברים או משפחה לסוף שבוע, ומשפחה אחת לא נמצאת כאן, אנחנו יכולים להיעזר בבית שלה, ולהיפך. רובנו בגילאי השלושים, עוסקים במקצועות חופשיים ובקיבוץ יש שאיפה שיצטרפו אלינו עוד משפחות עם ילדים.
ענבל בתקופת המירוצים
נמרוד וענבל מספרים לי גם על המחשבות שהובילו למפגש ההורי המיוחד שלהם עם מתן. לרגע לא הייתי חושבת שהוא ילד אומנה, והקשר המקסים בין ההורים לבין בנם נראה טבעי ובלתי ניתן להפרדה. לשניהם היה ברור שזה מהלך אנושי מחויב המציאות, והאפשרות להעניק בית חם ואוהב לילד שאולי לא היה זוכה לו בדרך אחרת נראתה להם פשוטה להפליא.
השלווה המדברית שזורה בביתם של ענבל ונמרוד, והרעש של מנוע מכונית המירוץ או של ג’יפ השטח שחורש את שבילי המכתש נשאר מחוץ לדלת ביתם. בתוך הבית יש המולת צעצועים, כמו שבית של הורים צעירים צריך להיראות. בין טיפול נמרץ ילדים לפיקוח על מטיילים יש אהבה גדולה, והיא מנצחת.
